Written by:
Najin Delinqa, Fables Researcher Associated with GUNAM, 640 pages
Raven - What We All Know
Raven - a legendary hero, one of the most talked about heroes in modern history. The character of this justice warrior, who according to the legends grew up a follower of the old gods, is known to every child and adult in every land of our world. She defeated fiends and monsters, toppled kingdoms ruled by corrupt tyrants, and saved the common folk from the teeth of werewolves and the woes of giant snakes. She climbed the tallest mountain and met the phoenix on its top, punched down the great dragon Globrax with her bare hands, and faced the dreaded lich Mordal in a one vs one duel.
Known more than all of these is the story of her war with Ismareldor, the crimson knight, and of the battle in which she stopped him from bringing another fiend flood upon the world, ending both his and her life in the process.
רייבן - גיבורה אגדית, מהגיבורות המדוברות ביותר בהיסטוריה המודרנית. דמותה של לוחמת הצדק הזו, שלפי הסיפורים גדלה כחסידה של האלים הישנים, מוכרת לכל ילד ומבוגר בכל מדינה על פני עולמנו. היא הביסה שדים ומפלצות, הפילה מלוכות של שליטים מרושעים, והצילה פשוטי עם משיניהם של אנשי זאב ונחשי ענק. היא טיפסה על ההר הגבוהה בעולם כדי לפגוש בפיניקס שבראשו, נתנה אגרוף עם ידה החשופה לגלוברקס האדיר, ואיתגרה לקרב אחד על אחד את הליץ’ מורדאל הידוע לשמצה. יותר מכל ידוע סיפור המאבק שלה באיסמרלדור, אביר הארגמן, והקרב האדיר בו מנעה ממנו להביא למגיפת שדים נוספת על פני העולם.
את הסיפורים הללו כולנו כאמור מכירים, אך יש להפריד בין סיפור לאמת. רבים ממעלליה של רייבן אכן התרחשו במציאות, והיתה להם השפעה עמוקה על מהלך ההיסטוריה ועל דמויות היסטוריות בימי חייה. יחד עם זאת, סיפורים רבים אחרים הוצאו מהקשרם, קיבלו נפח, והולחמו ממעלליהן של גיבורות אחרות כמו ונטורה אסטבאן ואנירה ליין.
יש לעשות מאמץ ספרותי ומחקרי עיקש ואיתן על מנת לברור תפל מעיקר, ולצייר באור בהיר ובקווים ברורים את דמותה של גיבורה היסטורית שכזו, וכך אעשה בספר זה.
רייבן - במבט קריטי
ראשית, יש לציין שהקווים הכלליים לדמותה של רייבן מדוייקים - מדובר היה בבחורה צעירה, שגדלה במנזר של האלים הישנים ונראה שניחנה בכשרון לחימה יוצא דופן. ממחקרי עולה שהיא גדלה במנזר הצפוני של אלה בשם קאלי, באיזור שנת 900 לספירה. לפי תיעודי המנזר, אליהם השגתי גישה, נראה שהוריה היו חוקרים נודדים שמתו במפולת שלגים בקרבת המנזר, משאירים את רייבן בת ה9 כנצר היחיד לחייהם.
מהתיעודים של המנזר עולה שרייבן היתה עילוי בכל הקשור לעולמות הלחימה - בשלב מסויים אף נכתב כי היא נחשבה ללוחמת בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר במנזר, והיתה שניה רק לראש המנזר שלה ול”צ’אקרה” של המנזר (הערה - ראו נספח א, מנזרי האלים הישנים).
כל בר דעת שבקיא בהיסטוריה של עידני ההתאוששות של העולם ודאי ישים לב לחפיפה מעניינת של תאריכים בין תקופת חייה של רייבן לאירוע היסטורי אחר - מנחות הדמים.
מנחות הדמים
באיזור שנת 900 החלו דיווחים רבים על מקרי הרג המוני שהתבצעו ברחבי העולם. האירועים כללו הרג של מספר משתתפים גדול, לרוב בשטח סגור, וכן שריפה של הגופות בצירוף עם קטורת נדירה בשם canna di sangue. הניצולים המעטים דיווחו על דמויות מכוסות ברדסים שחורים, שנלחמו בצורות מעוררות השתאות ומלמלו מילות פולחן מיסטיות. עם השנים קיבלו האירועים את השם הכולל the blood offerings, והתגלה כי היו אלו נזירים ממקדש קאלי, שלקחו חלק בפולחן אפל שמטרתו היתה לחזק את האלה שלהם ולהעירה מתרדמתה. ישנם מחקרים בנושא מנחות הדמים, ועל פי ספרו של ברוסיוס, Viewing the Evidence - The Blood Offerings, אף מסתמן כי מקורן של המנחות היה בתחבולה של השד הנורא Maricha, The Great Deciver. טענה זו משתקפת במקורות ההיסטוריים שהצלחתי לאסוף, ותגובה בהמשך.
אין זה צירוף מקרים ששמה של רייבן נוסף להיסטוריה יחד עם אירוע כה אלים - למעשה, כל הידע שיש בידינו מצביע על כך שרייבן עצמה לקחה חלק פעיל ופורה במנחות הדמים, והייתה חוד החנית בהתקדמות של המנזר בחזית הזו. היא ביצעה משימות רבות, במשך מספר שנים, ומספר הקורבנות שלה נאמד, בהערכה זהירה, במאות.
זו עובדה מצערת, אך נראה שלגיבורה שלנו יש עבר אפל משציפינו.
ההסתבכות
יש עדויות רבות לקיום של ניסיון התנקשות של רייבן באציל קליירני בשם בוניאס דיין. לא ידוע אם האירוע הנל קשור למנחות הדמים, ומה הוביל לסימונו של דיין כמטרה ספציפית, שכן מנחות הדמים מעולם לא התמקדו באנשים ספציפיים.
ההתנקשות בדיין היתה ההסתבכות שהובילה את רייבן אל מחוץ לחיי המנזר, ומה שהחל את דרכה כגיבורה הטראגית של ספר זה.
ישנן עדויות מעטות שמסבירות מה קרה באותו אירוע, אך שני פרטים ברורים לנו:
-
ההתנקשות נכשלה, ורייבן חזרה אל המנזר ללא תוצאות, עם הכישלון הראשון שלה
-
בין בוניאס ורייבן נקשר קשר מיוחד, סביר שרומנטי
מדובר בתפנית מפתיעה, אך יש לזכור שבעוד שרייבן היתה כלי הרג יחיד במינו, היא גם היתה נערה מתבגרת, ובוניאס דיין היה אציל צעיר וכריזמטי. אלו המטילים ספק בקביעה זו, יעשו בחוכמה להמשיך לקרוא את העדויות המוצגות בספר זה.
רייבן חזרה למנזר, כאמור מבלי להשלים את משימתה. לפי הרישומים, נראה שהגראנדמאסטר של המנזר שלח במקומה את ה”צ’אקרה” של המנזר.
הבריחה
העדויות מתחילות להטשטש בשלב זה, והמידע שיש בידינו לא מאפשר תיאור מדוייק של ההיסטוריה. אנו יודעים רק כי לאחר שנשלח הצ’אקרה של המנזר לבצע את המשימה, לא הוא ולא רייבן מוזכרים ברישומי המנזר למשך תקופה ארוכה. אנו גם יודעים שבוניאס דיין לא נרצח באותה תקופה, והמשיך לשחק תפקיד חשוב בעתיד של הסיפור, עתיד שיש לנו תיעוד רב בשבילו.
אוכל רק להציג כאן תיאוריה, שאמנם מתיישבת עם מה שאנחנו יודעים, אך אינה נתמכת בידי ידע מחקרי.
יתכן כי רייבן שבה אל בוניאס, בין אם להזהירו ובין אם להגן עליו. יתכן והיא נאבקה במתנקש, והרגה אותו. יתכן כי היא אף ירשה את הכוחות הקסומים שלו, כפי שמתואר בנספח א. ויתכן כי לאחר מכן היא חוותה קשיים בקשר עם בוניאס, וברחה. כל זה מסתדר עם האירועים שאנו מכירים, ויסביר לאן נעלמה רייבן בשנים אלו, כשהחלה להסתובב בעולם.
ישנו חור גדול בהיסטוריה בו איננו יודעים דבר על מעלליה של רייבן, וישנם רק סיפורי גבורה רחוקים מכל מציאות שאיננו יודעים לגבות. יעברו עוד שנים עד הפעם הבאה שרייבן תצוץ באופן מתועד, ובזמן הזה היא תתחזק מספיק כדי לתת אגרוף לדרקון האיום בעולם באותם ימים.
אבל כדי להבין את סיפורה לעומק, יש להבין את סיפורו של אחר.
סיפור צד - איסמרלדור, אביר הארגמן
סיפורו של אביר הארגמן הוא סיפור מלא כאב, על אדם שהחל את דרכו כלוחם של האור וסיים אותו כמי שכמעט והמיט קלון על עולמנו. בניגוד לסיפורים, לא מדובר באביר מוות אפל שרצה בחורבן ובהרג, אלא בדמות היסטורית מורכבת שניתן ללמוד רבות ממנה. סיפורו של איסמרלדור קריטי להבנת סיפורה של רייבן, אם כי מן הראוי לציין שבספר זה יובאו בעיקר קטעים נבחרים מסיפור זה, וישנו עוד חומר רב שאשמיט.
המקור
בניגוד לרייבן, סיפורו של האויב המושבע שלה מתועד משלל כיוונים. הוא גדל בכפר דייגים קטן ברפובליקה הלקסאלית, לחופי הים הלבן, בן יחיד לאם שגידלה אותו במסירות ולאב שמת לפני שנולד. איסמרלדור מצא את מטרת חייו בגיל 16, כשחוליית גנולים תקפו אותו ואת שני חבריו. פאלאדין שעבר בכפר הציל אותם, ושינה את חייו של איסמרלדור. הפאלאדין הפך למאין אב מאמץ, ותמיד סיפר לו על מעלליו ועל המלחמה המתמדת במגיפת המפלצות. הוא הפך לפאלאדין בשביל לנקום במפלצות שהרסו את הכפר שלו, והגישה הקיצונית שלו השפיעה רבות על איסמרלדור.
כשגדל, איסמרלדור הפך לפאלאדין בעצמו כדי להגן על הכפרים, והצטרף למסדר אבירים שלחם באותם איזורים בתקופה ההיא, מסדר השומרים הלבנים. הוא היה לוחם ואסטרטג מחונן והתקדם במהירות בשורות האבירים, אך הגישה הטוטאלית שלו הביאה לו גם ניכור מסויים.
יום אחד, במהלך הגנה שגרתית על כפר שהותקף, הוא החליט לנקוט בטקטיקה שונה מהמוסכם, ובמקום להתרכז בפינוי של התושבים בחר לתקוף ישירות את המפלצות עם כמה מהאבירים שלו. התקיפה צלחה והמפלצות חוסלו, אבל יותר תושבים נהרגו מאשר בתקיפות שגרתיות אחרות. ראשי המסדר לא ראו בעין יפה את ההימור של איסמרלדור ושללו את תואר האבירות שלו, מגלים אותו מהמסדר עם קלון על כך שבחר לסכן אזרחים בשביל “סיכוי קלוש לתהילה ונקמה”.
הקמת מסדר החסידים, The Doom Banishers
גם לאחר שעזב את מסדר השומרים הלבנים, עלילותיו של איסמרלדור מתועדות היטב.
הוא עזב את המסדר והחל מטייל בעולם, מחפש תומכים וחברים שיראו את העולם בדרכו - הוא האמין שהגישה ללחימה במפלצות צריכה להיות יותר התקפית, ושהדבר יביא בסופו של דבר לפחות הרוגים.
במהלך המסעות שלו הוא עבר באדמות החרוכות של לורשיה1, ונחרד לגלות מדינות מוכות הרס. בצפון החיים היו קשים, אבל נראה היה לו כי באדמות שהיו לורשיה יש שתי אפשרויות - או למות בייסורים או לחיות כעבדים וכלי משחק בידי כתות, שדים ואנשים צמאי כוח. הדבר השאיר עליו חותם, ובמהלך התקלויות שונות שהיו לו הוא החליט שעליו לשנות את הכיוון שלו - ובמקום להתרכז במיגור המפלצות, להבין כיצד להגן על העולם מהשדים.
מטרה נעלה זו הובילה אותו להתחיל לסייר ברחבי העולם, מחפש אחר ידע עתיק ותשובות לשאלותיו. במהלך השנים הללו הוא ביקר בעשרות מרכזי ידע, אוניברסיטאות, מגדלי קוסמים וקולג’ים כאחד. הוא צבר קבוצת חסידים שהלכו אחריו לכל מקום, מאמינים במשנתו על לחימה בשדים ונושאים את השם The Doom Banishers.
ממסעותיו הבין איסמרלדור רבות על השדים ועל המקור שלהם. ישנם סיפורים רבים שמספרים מאיפה קיבל את הכוח שלו, אך נראה שהמשותף לכולם הוא מפגש עם אם המפלצות, אנגרבודה/אכידנה.
איני יודעת אם המידע הזה הוא אמין, אך אוכל לחדש ולהגיד שבאופן כמעט וודאי, איסמרלדור השיג לידיו את אחד מחפצי הכוח הגדולים בהיסטוריה באותה תקופה - The Ring of Unshackled Desire. כל סיפור אחר שמכיל את הטבעת בתקופות הזמן שקדמו לאיסמרלדור נגמר ברפובליקה הלקסאלית, לרוב באובדן הטבעת. ובאופן מעניין, לאחר ביקור מתועד היטב ברפובליקה, למטרות שאינן ברורות לחלוטין, שיטוטיו של איסמרלדור בעולם קיבלו מטרה.
נראה היה שבאופן כזה או אחר, איסמרלדור מצא פולחן קסום, שמטרתו היתה ברורה - לשחרר את הכלואים בטרטרוס. לאלו מאיתנו שפחות בקיאים בנושא מצורף נספח ב’. לפי התיעודים נראה שאיסמרלדור התכוון להשתמש בכלואים כדי להילחם בשדים, אולי אפילו להשמיד את מיקטלאן.
מטרות נעלות, אך מסוכנות. מנקודת מבט ביקורתית, איסמרלדור לא היה קוסם גדול, וגם אם היה - כולנו יודעים שגם הטובה שבכוונות יכולה להמיט חורבן ולשבור את העולם כמו זרד יבש. איסמרלדור התעסק עם כוחות שלא הכיר, ועל אף כוונותיו הטובות לא היה לו מושג קלוש שמה שהוא מנסה לעשות אכן יצליח. אמנם היתה בידיו הטבעת האגדית, אך כלי קסום זה חייב שיהיה בעל מגבלות, שכן כידוע לכולנו, איסמרלדור נכשל במעשיו.
לאחר השגת הפולחן, החל איסמרלדור מטייל בעולם עם חסידיו בחיפוש אחר מה שנדרש לו כדי לבצע את הפולחן. איננו יודעים בדיוק מה נדרש, אם כי רמזים מכך עולים מהמשך סיפורו. אך כאן, הסיפורים מצטלבים, ואנו חוזרים לדבר על רייבן.
נקודת ההצטלבות - גלוברקס
היו סיפורים רבים באותה תקופה על יצור אדיר בשם גלוברקס (Globrax), דרקון אדום עתיק שחי עוד מתקופת האימפריה, מהיצורים העתיקים ביותר והחזקים ביותר שפקדו את אדמות העולם. היה ידוע שאיזורי המחייה שלו היו בצפון האימפריה היוונית, איפשהו במעבר היבשתי לצפון. ציידי דרקונים רבים מצאו את מותם בניסיון למצוא את גלוברקס ולהביסו, ויש האומרים שהעיר קולדהארט נבנתה רק לאחר שאנשי הבאנא דראקר הצליחו לאשש באופן חד משמעי שגלוברקס אכן עבר מן העולם.
איסמרלדור יצא לחפש את הדרקון האיום הזה, לא ידוע לנו למה. אנו יודעים שהוא מצא אותו, ושכמעט מת בתהליך, אבל ברגע האחרון לחייו הוא ניצל בידי עוברת אורח אקראית, שראתה את הדרקון האדיר מרחוק ויצאה להגן על אדם במצוקה.
היא נתנה אגרוף לדרקון האדיר בהיסטוריה, וכך הכניסה את עצמה שוב לאותה ההיסטוריה. היא גם הצילה את חייו של האדם שעמד להפוך לאויב הכי גדול שלה.
אך, כדרכה של ההיסטוריה, הסיפור הזה לא היה פשוט כל כך.
מסעותיהם המשותפים
מכאן ואילך, החלו רייבן ואיסמרלדור לנוע יחד. לא ידוע לנו מה נאמר בין השניים, אך נראה היה שלמשך תקופה, רייבן סייעה לאיסמרלדור בהשגת מטרותיו. במהלך תקופת הזמן הזו היא טיפסה על הר הכתר, נלחמה במורדאל האיום, והפילה את השלטון הסאראנידי המושחת. מהתיעודים שהגיעו לידי נראה היה שהיא ואיסמרלדור פיתחו קשר קרוב של חברות, ושהיא בחרה לסייע לו בהשגת מטרותיו. לא ידוע לנו כמה לעומק היא הכירה את כוונותיו של איסמרלדור באותה התקופה, אך ניתן להניח שהיא לא הבינה את הסכנה המלאה שבמעשיו, זאת בעיקר אם ניקח בחשבון את פעולותיה המאוחרות.
שובה למנזר
בשלב מסויים, דרכיהם של איסמרלדור ורייבן נפרדו. איננו יודעים למה, אך נראה מהתיעוד המועט שישנו שהפרידה היתה חברית.
מעשיה של רייבן שוב אפופים מיסתורין, והיא צצה שוב במועד מאוחר יותר, בחזרה במנזר שלה. נראה כי רייבן גילתה על מקורן של מנחות הדמים, ויצאה לעצור את המנהג - שדעך לאחר שהתחילו רדיפות מונקים רבות ואובדן שניים מהנזירים החזקים ביותר שעסקו בנושא, אך לא שכח לגמרי.
איננו יודעים מה קרה במנזר. נראה כי גם בוניאס דיין הגיע אליו באותם הימים, יתכן שבחיפוש אחריה. כל שאנחנו יודעים הוא שלאחר אותו הביקור החלה רייבן במסע לעצור את איסמרלדור, ובוניאס סייע לה, כאציל וכקוסם מן המניין. זהו רגע היסטורי מהותי שאין לנו גישה אליו - איך נכנסו לחדר אנשים בעלי דעות, ויצעו ממנו בעלי דעות שונות לחלוטין. מה לא היינו נותנים, אנו ההיסטוריונים, כדי להיות בחדר הזה, שבו הכל קרה.
המרדף
מכאן מסעות רייבן מכילים הרבה מהמיתולוגיה שלה שאנו מכירים כיום. היא ובוניאס תרו בעולם אחר דרכים לעצור את איסמרלדור - הם הלכו אל האורקל בדיפלואה, ואל הפלארד הגדול שבגבעות סוץ’2, ואל אנשי העקבות של מארינדאר ואל הדרואידים של מעבה היער הגדול. הם כרתו ברית עם מסדרי אבירים (וביניהם השומרים הלבנים) וכן עם נזירי קאלי, ואספו כוחות על מנת לעצור את איסמרלדור וחסידיו.
בדרכם גם פגשו את איסמרלדור, ונראה שלאחר פגישה זו הפכו לאויבים מרים. איסמרלדור השתמש בכל קסם שיכל למצוא כדי להסתתר מן השניים, וגם לאחר שחשבו שיש בידם פתרונות ודרכים להביסו, לא יכלו למצוא אותו.
כאן נכנס לתמונה כמובן סיפורו של מגדל הצופים, והסיפור המפורסם על שברי הזכוכית - איך במשך יום שלם השתמש בוניאס דיין ביותר מחמישים כדורי בדולח שונים כדי לאתר את איסמרלדור, ואיך איבד את שתי ידיו לצמיתות בתהליך.3
בסופו של דבר, מצאו השניים את איסמרלדור, ולקחו את כוחות הברית שכרתו כדי להביסו בקרב איתנים, שהתקיים במישורי פלגארת’ שבאיזור הגבול בין הרפובליקה לתיאוקרטיה.
העימות הגדול
ישנם תיעודים רבים של אותו עימות גדול, קרב אדיר מימדים שהמנע את סוף העולם כפי שאנו מכירים אותו. את תיאורי הקרב לא אצרף פה, רק אתקן עוול היסטורי. בגרסאות המוכרות לנו, היתה זו רייבן שהביסה את איסמרלדור, מכה אותו כה חזק עד שבחלק מהסיפורים היא קברה אותו באדמה באותה המכה שהרגה אותו.
במציאות, הישג זה שייך לאחר - היה זה בוניאס דיין, שמצא דרך לשבש את הפולחן שניסה איסמרלדור להטיל. לפי התיאורים נראה שאיסמרלדור פתח שער אל מיקטלאן, ושדי מימד זה לקחו אותו על מנת לענותו. זהו סוף טראגי לאדם שניסה לעשות את הדבר הנכון, אך בחר בדרך שגויה.
היה זה גם סוף טראגי לבוניאס דיין, שהקריב את חייו על מנת לשבש את הפולחן ופתוח את השער שיביא את סופו של איסמרלדור.
וכאן, מגיע הסוף לסיפורה של הגיבורה הגדולה, רייבן.
הימים שאחרי
איננו יודעים בוודאות מה קרה לה לאחר העימות הגדול - היא שרדה, אבל אין עוד זכר היסטורי למעלליה לאחר מכן.
ישנן עדויות על כך שנשאה ברחמה את ילדו של בוניאס דיין. עדויות אלו חלשות מאוד, ואינן מחזיקות ערך היסטורי רב. יש הטוענים גם שבחלקו השני של הספר המפורסם, Raven Tale, ישנם רמזים להמשך חייה.
אינני יודעת אם זה נכון, אך בכוונתי לחקור את החלק השני של ספר זה. בספרי הבא אנסה להתחקות אחרי חייה המאוחרים של רייבן, ולפענח את החלק השני של ספר הילדים המפורסם.
נספח א - מנזרי האלים הישנים
ישנם מנהגים שונים ומשונים לחסידיהם של האלים הישנים. לצערי לא אוכל להתעמק בהם מספיק בספר זה, אך אוכל להמליץ על ספר מצויין, בשם Pressure Point, של הסופר המכובד Egrath Legswiper Mendralothi.
בקצרה, אוכל להסביר כי בחלק ממנזרי המונקים ישנו תפקיד של כבוד שנקרא צ’אקרה. אותו צ’אקרה נושא כוחות קסומים מיוחדים שניתנו לו בידי האלים הישנים, והוא מגן על המנזר ומבצע משימות שונות. תפקיד זה מועבר בקרב - וכאשר צ’אקרה מובס, כוחותיו עוברים לנזיר שהביס אותו.
נספח ב - טרטרוס
טרטרוס - מימד הכלא האיום. כמו מיקטלאן או התהום, זהו מימד שמחזיק בקרבו יצורים איומים ואפלים. כשהאלים הגיעו אל העולם, רדפו אחריהם יצורים אפלים, במטרה לחסלם. פנריר האיום, כרונוס והטיטאנים שלו, אפפ אוכל השמש - כל אלו באו אל עולמו במטרה לכלות אותו, והאלים כלאו אותם בטרטרוס, במטרה לעצור אותם מלפגוע בבני התמותה שעל העולם.
Footnotes
-
המדינה שתפסה את השטח הגיאוגרפי של ההאב באיזור שנת 700 לספירה. לורשיה קרסה באירוע שמכונה “The Fiend Flood” עליו ניתן לקרוא בשלל תיעודים היסטוריים, ואפילו לאחר שהשדים הובסו מעולם לא הוקמה מחדש. שטחה תפצל לשלל מדינות קטנות שקמו ונפלו במשך השנים, והיא התאפיינה בכתות שדים רבות, תנאי מחייה רעועים, ומערכות כוח של ניצול ושחיתות. ↩
-
שמו של הפלארד הזה אבד בנבכי הזמן, למרות שיש עשרות תיעודים של מיקומו, הגבעות הללו, והעובדה שרייבן ובוניאס דיין השתמשו בו כדי למצוא ולהביס את איסמרלדור. ↩
-
באופן מעניין, נראה כי למרות המספר המצומצם של תיעודים היסטוריים שמתייחסים לקיומה של מראת העשן במגדל הצופים, בתיעוד על רייבן מצאתי התייחסות מפתיעה לקיומה שם. ישנה התכתבות ישנה בה מסביר אחד הקוסמים שלקח חלק בברית של רייבן לאחד מעמיתיו מדוע היה צריך בוניאס דיין לאבד את ידיו - בדבריו הוא כותב, ”… ואת הדרך היחידה שהכרנו לעקוף את כל המגבלות הקסומות, להימנע מכל ההגנות והקללות, איש אינו יכול להפעיל באופן עקבי. לפעמים אני חושב לעצמי שזו סתם מראה, ושהקסם שלה הוא בדמיוננו בלבד.” ↩